כתב אישום מתוקן – מדוע מגישים?

כתב-אישום מתוקן הוא גרסה מעודכנת של כתב-האישום המקורי שמוגשת לפי סעיף 92 לחוק סדר הדין הפלילי. התביעה מבקשת לתקן כאשר מתרחש אחד (או יותר) מן המצבים הבאים:

1. התגלו ראיות נוספות—למשל דו״ח מז״פ, עד מדינה או מיצוי דיגיטלי שהוסיפו עובדות או אשמים שלא הופיעו בכתב-האשמה הראשון.

2. הסדר טיעון—כדי למחוק סעיפים או להקל בנוסח העובדות כמוסכם עם ההגנה.

3. התאמת העבירה לראיות—לעתים לאחר שימוע או חקירה משלימה מתברר שהעובדות מקיימות עבירה שונה (למשל גרימת חבלה קשה במקום חבלה חמורה).

4. תיקון טעויות טכניות—שגיאת סופר, מיקום, תאריך או כיתוב לא מדויקים שעלולים להכשיל את המשפט.

5. הוספת או מחיקת נאשמים—כאשר מתגלה מעורבות של אדם נוסף, או כשאין עוד בסיס ראייתי נגד נאשם מסוים.

הגשת כתב-אישום מתוקן מחייבת אישור בית-המשפט, ובתיקון מהותי נשמרת לנאשם זכות לקבל דחייה כדי להכין הגנתו מחדש. בכך מאזן החוק בין הצורך בכתב-אישום מדויק לבין הגינות ההליך והזכות להליך הוגן.